תחבורה חשמלית בישראל

רכב חשמלי

רכב חשמלי הוא רכב שמשתמש בחשמל ע"מ לפעול ולנסוע. ההספק הנחוץ לרכב מתקבל מהמנוע החשמלי בלבד כך שאין צורך במנוע בעירה פנימי, מכל דלק או תא דלק ולכן רכב חשמלי אינו פולט פליטות מזהמות כלל.

החשמל אצור כאנרגיה כימית בסוללות המצבר הממוקמות בתחתית הרכב. הסוללות המקובלות לשימוש כיום הן סוללות ליתיון-יון, שדומות לסוללות הטלפון החכם, רק גדולות ומשופרות. גם אלה צריכות להיטען כמו כל סוללה אחרת, באמצעות עמדת טעינה.

כלי הרכב החשמלי קדם לכלי רכב המונע באמצעות בנזין ודיזל. בין 1832 ל-1839 המציא איש העסקים הסקוטי רוברט אנדרסון את הכרכרה החשמלית. פרופסור סיבראנדוס סטראטינג מחרונינגן בהולנד תכנן מכונית חשמלית זעירה, שעוזרו כריסטופר בקר בנה כבר ב-1835.

כיום, ניתן למצוא מגוון רחב של רכבים חשמליים, מדגמים חדשים ועד דגמי רכב דלקי שעברו שדרוג לרכב חשמלי. מחירי הסוללות צונחים בקצב מהיר ומחירי הרכב יורדים בהתאם, ולפי כל התחזיות מחירי הרכב החשמלי צפויים להשתוות למחירי הרכב הדלקי בשנים הקרובות.

יעילות ותחזוקה

עלות אחזקה ותפעול של רכב חשמלי עולה כמחצית מאשר אחזקה ותפעול של רכב דלקי.

ניצול האנרגיה של רכבים חשמליים גבוה בהרבה מאשר זה של רכבים דלקיים. לדוגמה, מחקר במכון המחקר לתחבורה במישיגן קבע שהעלות הממוצעת להפעלת רכב EV בארצות הברית היא 485 דולר לשנה (טעינה בחשמל), בעוד שהממוצע לרכב המונע על בנזין הוא 1,117$ (תדלוק רגיל).

בנוסף, גם עלות התחזוקה של רכב חשמלי נמוכה בהרבה יותר משל רכב דלקי מכיוון שיש להם פחות חלקים נעים, אין להן מערכת פליטה, פחות צורך בקירור, פחות שחיקה מבלימה, ואין צורך להחליף שמן, חגורות מאווררים, מסנני אוויר, חגורות תזמון, אטמי ראש, ראשי צילינדר ומצתים.

עמדות וטעינה

עמדות טעינה הן מכשירים (לרוב קבועים אך ישנן גם סוללות ניידות) המחוברים לרשת החשמל ומעבירים אותו לרכב החשמלי באמצעות כבל טעינה (נעשים כיום גם פיילוטים של טעינה בהשראה – ללא כבל). העמדה קוראת את מצב הרכב ובודקת את מצב הסוללה ואיזה הספק הוא צריך לקבל, וטוענת בהתאם.

טעינת רכב חשמלי שונה מתדלוק רכב דלקי בכך שניתן לטעון אותה ללא חשש וללא השגחת הבעלים בזמן חניה. כך אפשר לטעון בחניה בבית במהלך הלילה, או כשהבעלים חונה במקום אחר (לדוגמה בעבודה או בעת בילוי). למעשה ניתן להגיע ליעד, לטעון את הרכב, ולצאת כשהוא טעון. בכך נחסך חלקית הצורך לעצור על מנת "לתדלק".

ישנם שני סוגי עמדות, מהירות ורגילות, המוגדרות לפי ההספק שהן מספקות. באופן כללי, ככל שההספק גבוה יותר, כך זמן הטעינה מתקצר.

ההספק נמדד בקילו-וואט. קילו-וואט = 1000 וואט ונרשם ב-KW.

בנוסף, רכב חשמלי נטען בזמן שהוא בולם (Regenerative Breaking) בכך שהוא משחזר חלק מהאנרגיה הקינטית הנוצרת מהחיכוך בזמן בלימה, ומעביר אותה כחשמל המשולב לסוללת הרכב. למעשה, רכב חשמלי יכול להיטען כשהוא נוסע בירידה בזכות בלימות ממושכות.

טעינה "רגילה" - עמדות AC:

עמדות אלה מספקות טעינה במהירות נמוכה, וזמן הטעינה נמדד במספר שעות לטעינה מלאה.

לכן, עמדות אלה מותקנות בבתים, מקומות עבודה ומקומות חצי-ציבוריים כמו קניונים ומיועדות לחניה ממושכת.

טעינה מהירה - עמדות DC (מעל 50KW)

עמדות אלה טוענות את הרכב במהירות גבוהה ומטרתן להוסיף קילו-וואט רבים בזמן קצר. את רוב הרכבים החשמליים ניתן לטעון עד 80% בעמדות טעינה מהירה בכ-30 דקות. הן מיועדות למרחב הציבורי ולשימוש של רכבים בדרך אל היעד.

הספק עמדות טעינה מהירה נע בין 50-350KW.

התקנת עמדה בבית:

ניתן כיום להתקין עמדה פרטית (רגילה – AC) בבית פרטי ואף בבית משותף ללא אישור השכנים ובתיאום עם ועד הבית.

טעינה ברחוב/בחניון:

מעט ערים מספקות כיום טעינה ברחוב או בחניונים אולם המגמה צוברת תאוצה. כפר סבא היא דוגמה לעיר המספקת שירותי עמדות טעינה כמו כן ניתן לטעון בחניוני אחוזות החוף ואף עיריית ירושלים יצאה בפרויקט להתקנת 100 עמדות טעינה ברחבי העיר.

שקעים:

הרכב מתחבר לעמדת הטעינה באמצעות כבל בעל שקעים. בישראל נפוץ השימוש בחיבור Combined Charging System (CCS) מסוג 2 (Type2) המותאם לתקינה האירופאית ויכול להזין רכב בהספק עד 350KW.

רכב לרשת (V2G):

טכנולוגיה חדשה בה נערכים ניסויים היא מערכת של Vehicle-To-Grid בו רכבים חשמליים לא רק מקבלים אנרגיה מהרשת אלא הם מתקשרים עם רשת החשמל ומוכרים שירותים לרשת (כמו ייצוב תדר). זאת באמצעות העברת חשמל לרשת או על ידי צמצום מהירות ההטענה שלהם.

כיוון שהסוללה ברכב היא סוללה לכל דבר, רכבים חשמליים יכולים לאגור אנרגיה ולפרוק אותה לרשת בעת הצורך ולסייע לייצב את תדר החשמל ואף לשמש כמצבר עבור שימוש בבתים ועבור הרשת.

לדוגמה, מערכת סולארית על גג הבית טוענת במהלך היום את הרכב, ובעת הצורך (לדוגמה בעת הפסקת חשמל) הרכב מזרים אנרגיה לבית שממשיך לתפקד כרגיל.

מונחים:

רכב AEV (All Electric Vehicle – כלי רכב חשמליים מלאים / מונעי סוללה) מופעלים על ידי מנועים חשמליים אחד או יותר. הם מקבלים חשמל על ידי חיבור לרשת ומאחסנים אותו בסוללות. הם אינם צורכים דלק על בסיס נפט ואינם מייצרים פליטת צינור זנב. רכיבי AEV כוללים רכבים חשמליים עם סוללות (BEV – Battery Electric Vehicle) ורכבים חשמליים לתאי דלק (FCEV – Fuel Cell Electric Vehicle).

רכבי PHEV (Plug-In Hybrid Electric Vehicle – רכב חשמלי פלאג אין היברידי) משתמשים בסוללות להנעה של מנוע חשמלי, מתחברים לרשת החשמלית לטעינה ובנוסף משתמשים בדלק (מבוסס נפט או אלטרנטיבה להנעת מנוע בעירה פנימית).

מלאו פרטי יצירת קשר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי