לישראל תפקיד חלוצי בהיסטוריה של האנרגיה המתחדשת. עם קום המדינה, בחזון ובמצוות ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, פותח בישראל המשטח הסלקטיבי (משטח תבור) שהיה הבסיס הטכנולוגי להקמתן של תחנות הכח הסולאריות המעשיות הראשונות בעולם. בשנות ה-80 הקימה חברת לוז הירושלמית בארה"ב את התחנות התרמו-סולאריות הראשונות, שמייצרות חשמל עד היום.
הישג זה, שרשום לזכותה של מדינת ישראל ולזכותו של ד"ר צבי תבור ז"ל, מנהל המעבדה הישראלית לפיזיקה במשרד ראש הממשלה דאז, שינה את עולם האנרגיה המסורתי ופתח את דלתותיו לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בהיקפים ממשיים.
בהחלטת ממשלה משנת 2008 נקבע יעד חסכון בחשמל של 20% מצרכי המשק בחשמל בשנת 2020. יעד זה תורגם ע"י משרדי הממשלה הפועלים בנושא לשורה של כלי תמרוץ ומענקים שאפשרו שילובן של טכנולוגיות התייעלות אנרגטית וחסכון בחשמל בסקטורים רבים במשק, בהם המגזר התעשייתי, הרשויות המקומיות ומשקי הבית.
בהחלטת ממשלה משנת 2009 אימצה מדינת ישראל יעד מנחה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בשיעור 10% מצרכי החשמל בשנת 2020.
בהחלטת ממשלה משנת 2015 נקבעו יעדים המשכיים להחלטות הקודמות, בשילוב אנרגיות מתחדשות - 13% עד שנת 2025 ו - 17% לפחות עד שנת 2030 ובחיסכון בצריכת החשמל במשק - 17% עד שנת 2030. על יעדים אלו התחייבה ישראל קבל עם ועולם במסגרת ועידת פריז (COP21) שמטרתה הייתה לייצר מסגרת חדשה של מחויבות עולמית מוצהרת לשינוי מגמת האקלים הקשה. בשנת 2017 נכנס לספר החוקים תיקון לחוק משק החשמל, אותו קידם ח"כ איתן ברושי, ובו עוגנו יעדי הממשלה לשילוב אנרגיה מתחדשת וקובעו מנגנוני פיקוח לעמידה ביעדים (ראו חוק משק החשמל). ב-2020 הודיע משרד האנרגיה על כוונתו לעדכן את יעדי שילוב האנרגיות המתחדשות ברשת החשמל ל-30% עד שנת 2030.
כדי להבטיח עמידה ביעדים, מפרסמת הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ("רשות החשמל") הסדרות לרכישת חשמל מיצרני חשמל ממקורות מתחדשים בהיקפי ייצור ביתיים ומסחריים וכן הליכים תחרותיים לייצור חשמל ירוק בהיקפים גדולים. בשנת 2020 החלה הרשות לשלב במכרזיה אגירת אנרגיה בהיקף נרחב.
העמידה ביעדי הייצור באנרגיה מתחדשת, עשויה להפוך את ישראל לחברה במשפחת המדינות המובילות את מהפכת האנרגיה החדשה בעולם, ולמחקר והפיתוח הישראליים צפוי חלק מרכזי בעתיד התחום.
מהפכת האנרגיה המתחדשת היא גם מהפכה צרכנית. כבר כיום יכול כל צרכן חשמל לייצר בעצמו חשמל, באופן רווחי ולמשך תקופה של 20 שנה, באמצעות מתקני גגות סולאריים פוטו-וולטאים. מיזמים קרקעיים של חוות ותחנות סולאריות וחוות רוח, צפויים להחליף בעתיד גם בישראל את הצורך בהקמת תחנות פחמיות מזהמות חדשות ועולם החשמל המוכר לנו היום צפוי להשתנות במהירות.
מפעילי רשת החשמל מתמודדים עם אתגרי ניהול הצרכנים במקטע החלוקה, והאתגרים מתרבים כאשר מתווספים לרשת אלפי יצרני אנרגיה סולארית בהיקפים קטנים וגדולים. בעתיד הקרוב צפויות בהדרגה להתחבר לרשת גם אלפי נקודות טעינה שישמשו את הרכבים החשמליים החדשניים. בנוסף לאלה צפויה אגירת אנרגיה להפוך לגורם משמעותי מאוד בניהול רשת החשמל. הניהול המורכב של הרשת העתידית וההתמודדות עם שינויים אלו מצריך פיתוחים וחדשנות שתאפשר שילוב בין עולם האנרגיה לעולמות המידע, התקשורת וההיי-טק - בהם לישראל יתרונות יחסיים.
מקורות אנרגיה מתחדשת נוספים, הכוללים בין היתר ייצור חשמל מפסולת, משפכים וממקורות אורגניים, עתידים אף הם להוות מרכיב בסל האנרגיה המתחדשת ומסביבם צפויות להתפתח תעשיות וטכנולוגיות חדשות.
תהליך פיתוח משק האנרגיה המודרני בישראל , באמצעות שימוש במקורות אנרגיות מתחדשת והתייעלות אנרגית טומן בחובו פוטנציאל תעסוקתי וחברתי-כלכלי בהיקפים לאומיים והאצת המודעות של החברה בישראל לפיתוח בר קיימא, כערך יסוד לקיימות.
איגוד החברות מגבש בפעילותו את הירתמותן של החברות הפעילות בתחום להגשמת יעדים נעלים אלו ולמימוש יעדי ומדיניות הממשלה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בישראל ולהתייעלות אנרגטית במשק החשמל.
איתן פרנס, מנכ"ל ומייסד האיגוד
"וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך..."
קהלת רבה,ז', א', יג