משק החשמל בישראל

ייצור חשמל בישראל

חוק הרפורמה במשק החשמל

תחזית הביקוש לחשמל לשנת 2030 בישראל עומדת על סך של 97 TWH (המחושבת לפי ממוצע גידול של 2.7% בשנה). לשם השוואה, במדינות המפותחות ממוצע הגידול הצפוי הוא 1.5% ואילו בסין הצפי לגידול בביקוש עומד על 4.8% לשנה ב-25 השנים הבאות.

רשת החשמל

הולכת החשמל בישראל מתבצעת באמצעות כ- 190 תחנות מיתוג והשנאה, מאות שנאים וכ-5,400 ק"מ של קווי חשמל ברשת ההולכה במתח העליון ועל עליון. החשמל מסופק לצרכנים באמצעות מערכת חלוקת חשמל של כ-26,900 ק"מ קווי מתח גבוה וכ - 22,800 ק"מ שווי מתח נמוך, מתוך כלל מערכת זו כ - 24,000 ק"מ, כ - 48%, מוטמנים בקרקע.

מערכת ההולכה בנויה באופן היררכי, קווי על-עליון, מקשרים בין תחנות הכוח השונות, קווי מתח עליון מקשרים את תחנות הכוח לתחנות המשנה, קווי מתח גבוה מקשרים את תחנות המשנה ליישובים השונים, קווי מתח נמוך מזרימים חשמל לצרכנים.

פיקוח

חברת החשמל נתונה לפיקוח משרד האנרגיה והרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ('רשות החשמל').

רשות החשמל אחראית לקביעת תעריפי החשמל, הסדרה ופיקוח על השירותים בתחום החשמל ומתן רישיונות ייצור חשמל. כמו כן, הרשות הינה הגוף המקצועי המייעץ לשר בבואו לגבש מדיניות במשק החשמל ולקבל החלטות כיצד לייעלו ולקדם התחרות בו , בין היתר באמצעות תכניות פיתוח שהוא קובע לפי חוק החשמל.

הקשר בין צריכת החשמל לצמיחה כלכלית

צריכת החשמל לנפש הנה נתון כלכלי יסודי לבחינת מצב המשק. גידול משמעותי בצריכת החשמל יוביל לגידול בכושר הייצור בישראל וישפיע על גידול בתוצר המקומי הגולמי. עליה ברמת החיים תוביל לשימוש מוגבר במכשירי חשמל ובכך תעלה את הצריכה הפרטית לנפש.

מהשוואה רב שנתית של שיעור השינוי באחוזים בצריכת החשמל מתגלה התאמה בין רמת התמ"ג והצריכה הפרטית לנפש, מגמות השינוי הן דומות ובאירועים המשפעים על השוק, כגון אירועים בטחוניים ישנו מתאם בין הנתונים.

ייצור חשמל פרטי בישראל

בתחילת שנות השמונים נבחנה בישראל האפשרות לשלב במערך הייצור יצרני חשמל פרטיים במטרה לאפשר ייצור מקומי של חשמל שיסופק ישירות לרשת החשמל הארצית הקרובה, זאת כתחליף להקמת רשתות חדשות למרחקים ארוכים לחיבור צרכנים בעלות גבוהה תוך יצירת הפסדי אנרגיה.

במסגרת תכנית משרד האנרגיה לניצול אנרגיית הרוח בישראל נחנכה בשנת 1981 טורבינת רוח להדגמה בישוב מעלות, בשיתוף עם מפעל ישקר אשר חובר למתקן.

בעקבות יוזמה זאת ואחרות הוקמה במשרד האנרגיה דאז ועדה משותפת לחברת החשמל ולמשרד ע"מ להסדיר את פעילותם של יצרני חשמל פרטיים.

הפרוייקט הראשון לפי הסדר זה קם בשנת 1985 בתל קטיף ברמת הגולן, שם הוקמה טורבינת רוח אשר סללה את הדרך להקמתם של פרוייקטים נוספים בגוש שגב בגליל וביישובים מעלה גלבוע, בית יתיר, רמת סירין ואלון מורה על ידי היישובים וגורמים מקומיים ובסיוע משרד האנרגיה.

מחצית שנות התשעים הוחלט במשרד האנרגיה על הקמת ועדת ברובינדר, ע"ש יו"ר הוועדה, ששימש אז כראש מנהל החשמל במשרד האנרגיה, ותפקידה לבחון פרויקטים בתיאום עם חברת חשמל. בהמשך לכך הוקמה ועדה ייעודית לנושא - ועדת אילתה, על שם יו"ר הוועדה, פרופ' חיים אילתה, שהיה גם היו"ר הראשון של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שהוקמה בשנת 1996 במסגרת חוק משק החשמל שנחקק אותה שנה.

בשנת 2005 פרסם משרד האנרגיה תקנות המיועדות להסדרת ההתקשרות בין יצרני חשמל פרטיים לבין חברת החשמל ואלו מהוות כיום את הבסיס הסטטוטורי לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים.

כאמור, כיום כ-20% מצריכת החשמל הינה מיחידות ייצור פרטיות. חלקן של אלו עתיד לצמוח בעקבות הרפורמה במשק החשמל.